Doctor Bee

במשחק "דוקטור בי", שחקנים יכולים להשתמש במערכת המשחק המבוססת על הדמיית פיזיקה כדי להתגבר על קשיים ולהחזיר לעצמה את חדוות ההתנדנדות. ההילה והפרטים של הציור הכללי בולטים מאוד. מה שמבדיל אותו ממשחקים אחרים הוא שאפקט המיקרו-ביטוי שלו מזעזע, ולמוזיקה הנכונה יש אמפתיה חזקה. החסרון היחיד עשוי להיות שהאווירה העצובה באמצע המשחק ובשלבים מאוחרים יותר חזקה מדי. אמנם המשחק בסופו של דבר, הסצנה ניצלה על ידי סצינת אור עם צבעים עזים ומוזיקה, אבל זה לא הספיק כדי לחלץ את השחקן מהעצב.
איש זקן מופיע בתחילת המשחק. למרות שההבעה הבודדת שלו לא נראית, מולי, שיש לו הרבה ניסיון, הצבע העיקרי של המשחק הוא כמעט נושא חיים טראגי. לאחר שקראתי ביקורות רבות, ראיתי שרבים מתארים את המוזיקה כחמה ושלווה, מרגיעה, ואת המשחק כמשחק מרענן. לא יכולתי שלא לפקפק בעצמי.

עלילת המשחק מחולקת לארבעה פרקים: 1. ילדות 2, נוער 3, בגרות 4 וזקנה; כל אחת מהן מתאימה לארבע העונות של אביב, קיץ, סתיו וחורף. ודווקא בגלל המראה של ארבע העונות אנשים יכולים להרגיש את העצב עוד יותר. העצב לרוב גובר על האושר הקיצוני לעומת זאת. הגיבורה היא ילדה קטנה שאוהבת סריגה. היא נזכרת בימים שבהם שיחקה עם חבריה בילדותה והסתכלה על החמניות הפורחות בגינה. בדיוק כמו שהשדון מוגבל על ידי אורך החבל, היא לא יכלה ללכת רחוק יותר. זה סלל את הדרך למרד הבא.
ילדים לא מבינים מה המשמעות של השפלה סביבתית, ומה זה אומר כשמרחב המחיה שלהם תפוס. מה שנראה כמו תאונת דרכים היה למעשה בעיית נזקים סביבתיים שהצטברה במשך זמן רב. מבית המלאכה לייצור הפגוע, מה שאפשר לראות מבחוץ זה גז רעיל, ובפנים אפשר היה לראות חדר חשוך מלא בג'וקים. זה כבר לא הסרטנים שאתה חושב שהם חמודים, וגם לא הנחלים והבריכות הצלולים בשדות. הסביבה כאן היא מרחב קטלני עבורך למות. חוסר האחריות של המפתחים הוביל למספר רב של אנשים שיצאו דרומה, והשאירו מאחור יש מעט מאוד אנשים, ושקט מוות נותר בזיכרון של הגיבור.
הזמן טס, והכאב חולף לאט ככל שעובר הזמן. החורף מגיע, והכל לבן. הגיבורה החלה להיזכר בשמחת המשחק בשלג בילדותה, אך בשלב זה נראתה כמכונה חלודה שאינה יכולה לפעול יותר. בדיוק כמו מכשירי חשמל שאנשים משתמשים בהם הרבה זמן, כבר לא צריך להשתמש בהם לאחר זמן רב. , זה יבוטל